פיקו

הר פיקו הוא הר געש שכבתי באי פיקו שבאיים האזוריים, השייכים לפורטוגל. פסגתו בגובה 2,351 מטרים מעל פני הים גבוהה יותר מכפליים מכל פסגה אחרת באיים האזוריים, והוא ההר הגבוה ביותר בפורטוגל, וגם הנקודה הגבוהה ביותר ברכס המרכז-אטלנטי. ההר הוכרז ב-1982 כשמורת טבע המשתרעת על שטח של 15 קמ"ר, מגובה של 1,200 מטרים ועד פסגת ההר.היסטוריההתפרצויות געשיות היסטוריות בהר פיקו התחוללו מלועות שעל מדרונותיו ולא מהלוע המרכזי שבפסגה. בשנים 1564-1562 יצרה התפרצות מרצועת בקעים שעל המדרון הדרום-מזרחי קילוחי לבה שהגיעו עד לחוף הצפוני של האי. קילוחי לבה מאותה התפרצות מלוע צדי סמוך הגיעו לחוף הדרומי. התפרצות צדית נוספת ב-1718 יצרה קילוחים שגם הם הגיעו לשני החופים. ההתפרצות המתועדת האחרונה התחוללה בדצמבר 1720.ב-29 בספטמבר 2009 היו דיווחים ממקורות חדשות מקומיים שציינו שפומרולה קיימת על פסגת ההר (Piquinho –פיקיניו) החלה לפלוט גז געשי. מרכז הניטור הגעשי והסייסמי (CIVISA ראשי תיבות בפורטוגזית של Centro de Informação e Vigilância Sismovulcânica dos Açores) ציין שתופעה זו התרחשה מוקדם בבוקר והפכה לחזקה יותר ונראתה ממקומות שונים באי ומהאי פאיאל. אף שהאירוע התרחש כתוצאה מתנאים מטאורולוגיים יוצאי דופן ונראה ברחבי קבוצת האיים המרכזית, לא השתחררו לאוויר גזים געשיים חריגים וכל שאר הפרמטרים היו בטווח הנורמלי.גאולוגיההר פיקו הוא חלק מ"המתחם הגעשי מדלנה", אחת משלוש היחידות הגעשיות המרכיבות את האי פיקו, והקשור לשלוש התפרצויות געשיות היסטוריות בשנים 1562, 1718 ו-1720. מהמורפולוגיה הנוכחית ניתן לשער כי גיל המתחם הוא מתקופת ההולוקן, השערה שאושרה באמצעות תיארוך רדיומטרי שהוכיח שהמתחם צעיר מ-6,000 שנים. את המתחם ניתן לחלק מבנית לשני חלקים, הר הגעש ורצועת הסדקים המזרחית.